מאת: ד"ר יעקב פריד
שפעת הנה מחלה נגיפית מדבקת הנגרמת על-ידי נגיף השפעת (Influenza Virus). חשיפה להפרשות דרכי נשימה עליונות (רוק, נזלת, ליחה) של אדם החולה בשפעת מעבירה את הוירוס ויכולה לגרום להדבקות.
בשיעול או התעטשות, מותזות ומרוססות, כמויות גדולות של רוק ונזלת המכילות כמויות גדולות של הוירוס. ההידבקות מתרחשת בעיקר בעקבות חשיפה של דרכי הנשימה לוירוס. כלומר, אם חולה התעטש לידך או השתעל עליך, אם הגננת ניגבה את האף לילד חולה ואח"כ לילד אחר, אם חולה נישק אותך, יש לך סיכוי גבוה להידבק.
שפעת – מאפיינים
המחלה מאופיינת בחום גבוה, בכאבי שרירים, בכאבי ראש, בשיעול, בנזלת, בחולשה ובהרגשה כללית רעה. ביטוייה חריפים יותר מהצטננות רגילה והיא עשויה להיות מלווה גם בכאבי גרון, בדלקת בלחמיות העיניים ובהגדלת קשרי הלימפה בצוואר. גם כאבי בטן יכולים להתלוות למחלת השפעת.
סיבוך אופייני של השפעת הוא דלקת ריאות. ילדים קטנים, נשים בהיריון, קשישים וחולים עם דיכוי של מערכת החיסון הם האוכלוסיות העיקריות שבסיכון להסתבך במחלה.
שפעת – היקפי המחלה
כל שנה חולים במחלה 20%-30% מהילדים ו-5%-10% מהמבוגרים בכלל האוכלוסייה. לקראת החורף, ממליץ משרד הבריאות על חיסון נגד שפעת לכל האוכלוסייה מעל לגיל 6 חודשים.
שפעת במרפאה ההומאופתית
בחורף 2010-2011, במשך כחודשיים (12.11.10 ועד 14.1.11) בדקתי את יעילות הטיפול ההומאופתי שנתתי במרפאתי לחולי שפעת. המידע נאסף מתוך התיק הרפואי של המטופלים.
בתקופה הזו טיפלתי בכ- 87 חולי שפעת בגילאים שונים – תינוקות ילדים ומבוגרים.
אבחון המחלה ב- 46 מהמטופלים (כ 53%) נעשה רק על ידי רופא המשפחה או רופא הילדים בקהילה. הם לא נבדקו על ידי והטיפול ההומאופתי בהם היה טלפוני בלבד.
ב 41 מטופלים (כ 47%) אבחון המחלה נעשה על ידי ולעיתים גם על ידי הרופא בקהילה. המשך המעקב והטיפול ההומאופתי בהם היה טלפוני.
רוב החולים קיבלו בשלב האקוטי של המחלה, בנוסף לטיפול ההומאופתי, טיפול בכדורים להורדת חום ובמשככי כאבים. למיטב ידיעתי רוב החולים שטיפלתי בהם לא קיבלו את החיסון כנגד השפעת.
המעקב אחר המטופלים נעשה באמצעות דיווחים טלפונים יומיים לצוות המרפאה (לעיתים דיווחו מספר פעמים ביום – תלוי בחומרת המצב) ובאמצעות טלפונים יזומים של צוות המרפאה.
הפרמטרים שאחריהם עקבנו היו – חום, הרגשה כללית ויכולת התפקוד.
שיפור במצב הבריאותי הוגדר באמצעות ירידה בחום, שיפור בהרגשה הכללית ועליה ביכולת התפקוד.
תוצאות הבדיקה
שיפור במצב הבריאותי:
47 מטופלים (כ 54%) השתפרו בתוך 24 שעות מזמן נטילת הרמדי.
12 מטופלים (כ 14%) השתפרו בתוך 48 שעות מזמן נטילת הרמדי.
11 מטופלים (כ 12.5%) השתפרו בתוך 72 שעות מזמן נטילת הרמדי.
לגבי 17 מהמטופלים לא היה מידע בתיקם הרפואי לגבי מהירות השיפור.
עוצמת המחלה:
48 מהמטופלים (כ 55%) תארו את חומרת השפעת שהם חוו כקלה.
31 מטופלים (כ35.6%) תארו את חומרת השפעת שהם חוו כבינונית.
6 מטופלים (כ 7%) תארו את חומרת השפעת שעברה שהם חוו כקשה.
3 מטופלים (כ 3.4%) מתוך הקבוצה שעברה שפעת קשה, קיבלו בנוסף לטיפול הומאופתי, אנטיביוטיקה בשל הסתבכות השפעת לדלקת אוזניים ולדלקת בדרכי הנשימה.
לגבי 2 מטופלים לא התקבל מידע לגבי חומרת המחלה.
מדוע ביצעתי את הבדיקה הזו?
כבר במהלך חודש יוני 2010 שמתי לב שאני מטפל יותר ויותר בילדים ובמבוגרים המגיעים אליי בשל תלונות שנראו לי כמחלת שפעת. בהמשך החלו דיווחים בתקשורת על התפרצות שפעת החזירים. תחושות הפחד והדאגה הלכו והתעצמו בקרב המטופלים שלי ובציבור בכלל במקביל לעליה בתחלואה בשפעת.
בחודשי החורף של אותה שנה המרפאה שלי דמתה יותר לחדר מיון מאשר לקליניקה הומאופתית נינוחה ורגועה. טיפלתי בעשרות מקרי שפעת בחודש.
במהלך התקופה התרשמתי שמרבית האנשים שנעזרו בטיפול ההומאופתי חוו הקלה מהירה במחלה ושמספר הסיבוכים היה קטן.
רציתי לדעת מה באמת קרה, עד כמה הטיפול היה יעיל, האם היו סיבוכים במחלה וכמה, האם שיטת הטיפול הטלפוני שנאלצתי לנקוט בשל העומס הרב הוכיחה את עצמה. לכן אחרי שנסתיימה תקופת המגפה והרוחות קצת נרגעו, ביקשתי מאנשי הצוות שלי לערוך מדגם רטרוספקטיבי של התקופה.
לא מדובר במחקר רטרוספקטיבי מסודר. אני מתייחס לתוצאות בזהירות הראויה משום שהאוכלוסייה שבטיפולי לא מהווה חתך מייצג של האוכלוסייה הכללית בישראל. המרפאה בדקה את עצמה וחסרים עוד נתונים שלא נלקחו ולא נבדקו.
על אף הזהירות, תוצאות המדגם שימחו אותי מאד. הם תאמו את התחושה שלי שרוב האנשים החלימו מהר מהשפעת בעזרת הטיפול ההומאופתי, הם חיזקו אותי בתחושה ובהבנה שיש עוד כלי יעיל להתמודדות עם המגפה
אני מאחל לכולם חורף בריא ומקווה שהפוסט הזה יעזור לכם בהתמודדות עם מחלת השפעת.
