ליה הגיעה אליי לטיפול הומאופתי בגיל שש, בשל בעיות עור. בתשאול ההומאופתי עלה שהיא מרטיבה בכל לילה. הוריה לא ציינו בפנייה המקורית אלי את בעיית ההרטבה, משום שלאחר הכשלונות שחוו בטיפולים המקובלים, הם לא ציפו שהבעיה תיפתר לפני גיל 11, הגיל שבו אמא שלה הפסיקה להרטיב.
לאחר חודש של טיפול יומי ברמדי חלה החרפה מסוימת בבעיית העור ולא חל שינוי בתדירות ההשתנה הלילית. הסברתי להורים שברוב הטיפולים ההומאופתיים יכולה לחול החרפה ראשונית. לרוב, ההחרפה מצביעה על כך שהרמדי מדוייקת והתהליך יהפוך בהמשך לתהליך של ריפוי. לשמחתי הם היו סבלניים והמשיכו בטיפול על אף האכזבה הראשונית. לאחר כשבועיים (חודש וחצי מתחילת הטיפול), ההורים דיווחו שתדירות ההשתנה השתנתה לכל לילה שני ושחל שיפור בבעיית העור.
מספר ימים לאחר מכן ליה חלתה במחלת חום. ההורים היו איתי בקשר רצוף ולא נתנו לה טיפול תרופתי. היא עברה את המחלה תוך 3 ימים תוך שימוש תכוף ברמדי ההומאופתית.
למפגש המעקב שנערך חודשיים אחרי תחילת הטיפול ההורים הופיעו נרגשים וסיפרו שבאותו בוקר הילדה התעוררה לראשונה ביוזמתה לפנות בוקר, קמה, עשתה פיפי וחזרה לישון. זה גם היה סיומו של שבוע שבו לא הרטיבה.
במהלך שלושת החודשים הבאים היו מידי פעם "פספוסים" בלילה. תדירותם הלכה ופחתה. הם סיימו טיפול לאחר 5 חודשים מיום הגעתם למרפאתי כאשר הילדה הייתה "יבשה" במשך חודש וגם בעיית העור נרפאה.