ד”ר פריד
החזרים מרוב חברות הביטוח
הגעה עם waze

היפוטוניה - הילד רך מדי


בראיון למגזין 'הורים וילדים' אמר ד"ר יעקב פריד, הומאופת, כי, לרוב, ילדים מגיעים לטיפול הומאופתי בגלל בעיות מגוונות כמו למשל עצירות ו/או דלקות אזניים חוזרות. תוך כדי ראיון עם ההורים ו/או הילד ד"ר פריד עשוי לגלות סימפטומים פיזיים נוספים שמעלים חשד להיפוטוניה כמו למשל, גמישות מאוד גדולה של מפרקים, חולשת רצועת כתפיים, בעיה בהתרוממות על הידיים במצבי הזחילה, הליכה מאוחרת ללא הסבר פיזיולוגי, קושי בהחזקת עיפרון.

 

יש ילדים שנמנעים מלצייר כי אין להם כוח וטכניקה להחזיק עיפרון כמו שצריך. ההורים ידווחו על ילד עצלן, ללא כוח לשחק ולהשתולל. אחרי ששוללים נושא של אנמיה (ספירת דם), חסר בויטמינים וכו. אחרי ששוללים גורמים תזונתיים (למרות שחלק מהם יהיו אנמיים, בטן רופפת, בעיות ספיגה) לעיתים נקבעת האבחנה כהיפוטוניה.

הטיפול ההומאופתי מחזק את הילד ופתאום הוא עושה קפיצה התפתחותית והתאבון נפתח, כי לילדים אלו לעיתים יש תאבון קטן מאוד. אחת הרמדיס הקלאסיות בילדים ותינוקות היא calcarea carbonica- לרוב ניתנת כאב טיפוס קלאסי לילד היפוטוני. אלו ילדים שבעבר הייתה להם נטייה לרככת עצמות. ילדים שיש בהם רכות. חולשה בסיסית במהותם האנרגטית. כשהם מקבלים את Calcarea carbonica מתחילה ברמה האנרגטית פעולת תיקון של הקלקול האנרגטי ואז כוחות המרפא מקבלים את ההזנה האנרגטית הנכונה.

סיפור הצלחה:
עידן הגיע למרפאה עם בעיה במוטוריקה גסה, בעיית תיפקוד בכתיבה ובהברגה –"כל מה שצריך לעשות עם אצבעות היה בלתי אפשרי בשבילו וגם אכל מאוד מעט. הוא נדחה ממזונות רבים וממוצקים מסוימים שהיה לו קשה ללעוס. גם מרקם האוכל היה בעייתי וכל עניין האכילה היה בעייתי.


 

עידן טופל על ידי מרפאה בעיסוק והומאופתיה. אובחן שיפור באכילה ובחיוניות. מגוון המזונות שאכל הורחב וגם יכולתו לאכול מזונות קשים. הטיפול בילדים אלו הוא ארוך כי צריכה לבוא התחזקות כללית של המערכת. אם ההורים מבינים שהשילוב חיוני הם מרוויחים."

בשאלות נוספות אתם מוזמנים להתקשר – 09-7429549 

 

 

 

 

המאמר המלא:

הילד רך מדי - נירית שפירא, מגזין "הורים וילדים" 
"זמן קצר אחרי הלידה אמר לי רופא הילדים ששחר היפוטוני. לא הבנתי מה המשמעות והנחתי לזה". מספרת לאה.
"בגיל חצי שנה הילד עדיין שכב על הבטן ולא התהפך למרות שניסיתי לגרותו". פניתי לרופא שאמר לצערו, שאפשר לחכות. "חברה פיזיוטרפיסטית הראתה לי תרגילים, אבל לא הצלחתי לעשות דבר בעצמי. שחר התפתח מאוד לאט. למזלי הוא ינק בסדר אבל ראיתי שהוא לא יונק בעוצמה של אחיו הגדול. הוא העדיף לשחק במקום אחד ולא לנוע ממקום למקום. הוא העדיף משחקים של מוטוריקה עדינה והיה מאוד רגוע.


רק כשבני היה בן שלוש גיליתי שאפשר לטפל בו ולעזור לו לתפקד ביעילות גדולה יותר". מסתבר שהיפוטוניה היא בעיה שכיחה יותר משנדמה לנו. חלק מההורים יזדהו עם הסימפטומים למרות שהם לא מודעים להגדרה. מסתבר גם שניתן לטפל בכך ולשפר ולעיתים לפתור את הבעיה והשלכותיה.


מהי היפוטוניה?

ד"ר יעל לייטנר, מנהלת היחידה לנוירולוגיה והתפתחות הילד במרכז הרפואי "מאיר", מסבירה, כי היפוטוניה מתייחסת לטונוס שרירים נמוך: "טונוס מוגדר כהתנגדות הפאסיבית של השרירים למתיחה. כשלוקחים יד או רגל של אדם ומזיזים אותה באופן פסיבי סביב המפרקים ההתנגדות שחשים היא בעצם הטונוס. היפוטוניה היא הגדרה להתנגדות נמוכה ביחס לגיל. למשל, כשפג נולד באופן טבעי הטונוס שלו נמוך- יש לו היפוטוניה רגילה ולא נכון יהיה להגדירו כהיפוטוני."

עופרה קוטלר פיזיוטרפיסטית מומחית: "גם כשאדם ישן עדין יש לו מתח שרירים בגוף לעומת אדם שמת למשל ואין לו מתח שרירים. גם במצב רפוי יש אצל אנשים מתח בסיסי וזהו הטונוס. יש מצבים של פחות מדי טונוס (מתח שריר) - היפוטוניה ובקצה השני – טונוס גבוה מדי – היפרטוניה. כל אחד ממצבי הקצה מייצר בעיות משלו."

שירלי ורדי מפתחת שיטת ורדי לאבחון וטיפול בלקויות התפתחות ולמידה מסבירה, כי ישנן רמות שונות של היפוטוניה:
"ברמה הקשה ביותר יובחן איחור התפתחותי משמעותי וכפות הרגליים והידיים יראו גמישות באופן קיצוני ולא תקין (ילדים כאלו עלולים להתחיל ללכת רק בגיל חמש). ברמה השכיחה יובחן רפיון שרירים חלקי."

ד"ר לייטנר מציינת כי אין נתונים סטטיסטיים על הבעיה אולם זו בהחלט בעיה שכיחה. אל המכונים להתפתחות הילד ואל המרפאות הנוירולוגיות מגיעים הרבה ילדים עם טונוס נמוך. המסלול הרגיל שעושים הורים לילד כזה עובר לרוב דרך עיקוב התפתחותי כלשהו, שבירורו מעלה חשד אצל רופא הילדים או אחות טיפת חלב והם שמפנים את ההורים והילד לבירור מעמיק יותר. לעיתים מפנה את הילד גננת שמתרשמת כי הילד לא מצייר טוב.

איך נראית היפוטוניה?

קוטלר: "היפוטוניה שכיחה מופיעה סביב חגורות- חגורת אגן או חגורת הכתפיים וגם יכולה להתבטא סביב חלל הלוע והפה. הביטוי המעשי יהיה שהילד יתקשה לפתח מיומנות מוטורית בסיסית כמו למשל לעמוד על ארבע, לזחול, להתהפך, בעיות בדיבור ובבכי. טיב הבכי יהיה חלש כי צריך מתח שרירים בבית החזה ובחלל הבטן על מנת להפיק את הצליל. זה יתבטא בקשיי בליעה ולעיתים רחוקות גם בהנקה.


בשלבים מאוחרים יותר, יתבטא בקושי להתיישב, ללכת, כל הפעילויות הללו אם יקרו יהיו באיכות ירודה. פעילות ספורטיבית לקויה, קושי בריכוז שעלול לנבוע מראיה לא מסודרת כיוון שהראש לא מוחזק טוב, כתב חרטומים- קושי במוטוריקה עדינה כי אדם שלא מחזיק את חגורת הכתפיים כמו שצריך כל הפעילות שלו בקצה הגפה מאוד ירודה. קשיי למידה וריכוז.
אחת הבעיות הקלאסיות בילדים היפוטוניים היא בעיית יציבה. כאילו כוח הכובד עובד עליהם שעות נוספות ומקפל אותם ולכן בגיל מתקדם רואים בעיות של יציבה לקויה. ההיפוטוניה יכולה להיות חלקית למשל - היפטוניה פריורלית –של שרירי הפה והבליעה שעלולה לגרום לריור מוגבר, לקושי בהתפתחות הדיבור, לפעמים קשיים בלעיסה ובבליעה."

ד"ר לייטנר:" לרוב ההיפוטוניה אצל תינוקות נעלמת עד גיל שנה או קצת אח"כ- מצב זה מכונה היפוטוניה שפירה. כיום יש אומרים שהיפוטוניה כזו מרמזת על בעיות שעלולות להיות בהמשך. מצאו שיש יותר סיכוי לילדים שהיו תינוקות היפוטוניים שתהיה להם מסורבלות, קשיים בלמידה, קשיים בריכוז."

ורדי: "לעיתים מבחינים בילדים שעושים שפגאטים ומתקשים להרים את גופם על שש כיוון שהם מחליקים, טונוס השרירים חלש מדי. בהמשך עלולה ההיפוטוניה לגרום לאיטיות של המערכת. לעיתים הילדים עצמם אומרים שהם מרגישים שהמנוע בראש טס אבל גופם נע לאט. פעמים רבות ילדים אלו מתארגנים לאט, כל פעולה פשוטה של חיי יומיום כמו התלבשות, סגירת כפתורים, אכילה, ריצה, טיפוס על סולמות, וכו לוקחת יותר זמן. לא בהכרח נפגשת הקואורדינציה רק שהם חלשים."

איך מאבחנים היפוטוניה?

בדיקה משולבת נויירולוגית והתפתחותית. בודקים את טונוס המפרק והאם זה מפריע להתפתחות. כיצד הילד קופץ, כיצד הוא מבצע פעולות שדורשות קואורדינציה וכיצד הוא מבצע פעולות שדורשת מוטוריקה עדינה. חשוב לראות על איזה תחומי תיפקוד ההיפוטוניה משפיעה.

מה הסיבות להיפוטוניה?

לא יודעים באמת מה גורם להיפוטוניה, אולם לרוב מחלקים את הגורמים להיפוטוניה ממקור מוחי, להיפוטוניה שנובעת מפגיעה בעצב המוטורי (ברמת חוט השידרה ולא ברמה המוחית ולכן מבדילים זאת). יש היפוטוניות כתוצאה מפגיעה בעצב הפריפרי (שיוצא מעמוד השידרה) ויש היפוטוניות כתוצאה מגורמים שקשורים במעבר האותות בין העצב לשריר וגם כתוצאה מגורמים שקשורים בשריר עצמו. כל הגורמים הללו יכולים להתבטא כהיפוטוניה.

ורדי: "חלק מההיפוטוניה היא גנטית. לעיתים אני חשה ילד כזה ביום יומיים אחרי הלידה. גם תנועתיות נמוכה של הילד ברחם עלולה להיות סימן ראשון להיפוטוניה."


לרוב היפוטוניה אינה הגורם היחיד, נילוות אליה למשל חולשת שרירים ואו גמישות יתר. חולשת שרירים אינה זהה להיפוטוניה. חולשה נובעת מזה שהשריר לא יכול לייצר כוח. גמישות יתר גם היא מלווה פעמים רבות היפוטוניה ומשמעותה שטווח התנועה של הגידים והמפרקים גדול מהרגיל. זה מהווה לעיתים גורם נוסף לקושי באיכות התפקודים המוטוריים.

ד"ר לייטנר: "אני אומרת להורים שזה הבדל בין יד ברזל ליד פלסטלינה. אם היד היא מפלסטלינה צריך להפעיל הרבה לחץ כדי ליצור קו. היפוטוניה עם גמישות יתר מחייבת להפעיל כוח גדול כדי להוציא תוצרים מתנועת הגוף.

מה הטיפול?

דר לייטנר: "בשלב הראשון עוברים בדיקה נויירולוגית התפתחותית מלאה כי פעמים רבות היפוטוניה היא רק סימפטום אחד לבעיה נויירולוגית רחבה. בשלב השני אם ברור שמדובר על היפוטוניה שלא במסגרת חשד להפרעה נויירולוגית יותר רצינית הטיפול לרוב תלוי בתחומים שנפגעו.


אם ההיפוטוניה של ילד מקשה עליו בתיפקודים גרפו-מוטוריים לרוב יופנה למרפאה בעיסוק ויתרגלו איתו עבודה נכונה יותר עם הידיים, החזקה נכונה יותר של העיפרון, שיטות כתיבה או ציור שפחות יעייפו אותו.


קוטלר מבקשת להבהיר כי אם הבעיה היא למשל באזור חגורת הכתפיים שיציבותה לקויה, אזי כל פעילות שתתרחש בגפה כולה תהיה באיכות ירודה וצפויה בעיה בציור, כתיבה, מוטוריקה עדינה: "גם אם יעבדו עם הילד על החזקת עיפרון הילד לא יוכל לשפר את הכתיבה עד שייצב את חגורת הכתפיים. לכן העבודה יש להתמקד קודם בחיזוק החגורה החלשה תוך מעקב אחר סדר ההתפתחות הנורמלי. אין לדלג על שלבים התפתחותיים. סקרנות עוזרת לילדים אלו להתרומם. הם מאוד אוהבים שמרימים אותם אבל אסור להושיבם או להעמידם לפני הזמן. יש לייצר להם גירויים ועידוד שיביאו להם חשק לעבור את התהליך הקשה הזה של התרוממות כנגד כוח המשיכה. מי שלא מצליח להתרומם בעצמו אסור לעשות זאת עבורו כי אז אין לו סיבה להתאמץ, יתר על כן הגוף אינו בשל לעשות זאת ולכן הילד לא יושב על מתח שרירים אלא על מבנים מפרקיים ורצועות- מאוד מזיק לטווח הרחוק."


דר לייטנר: "אם לילד היפוטוניה שגורמת לו לקשיים באיכות התיפקוד המוטורי או ביציבה- כי היפוטוניה של הגב למשל עלולה לגרום לילד לעמוד לא נכון כך שיש קשת גדולה בגב, סביר שיופנה לפיזיוטרפיה לטיפול. עובדים על חיזוק קבוצות שרירים. על ידי חיזוק שרירים ממתנים את השפעת ההיפוטוניה." קוטלר: "העבודה המתקנת היא תירגולים של חגורות. פיתוח היציבות של החגורות וגם את ההפרדה בתוך החגורה ובין החגורות. עבודה עם קו האמצע וכו. המטרה היא להשיג יציבות כך שהחגורה תוכל לתפקד בצורה עניינית אבל עם גמישות כך שהילד יוכל עם שליטה שרירית לצאת מתנוחה ולהיכנס לתנוחה. יש רופאים התפתחותיים ופיסיותרפיסטים התפתחותיים ויש כיום מחלקות שלמות שעוסקות בתחום זה בלבד. הרבה פעמים ישלבו הדרכת הורים לביצוע תרגילים מחזקים עם הילדים. ככל שמטפלים מוקדם יותר בתופעות ומאפשרים לילד להתקדם לפי הצפוי בגילו, כך יש סיכוי להעלים מהר יותר את מרבית ההשלכות של ההיפוטוניה ולעיתים את ההיפוטוניה עצמה." גם ד´ר לייטנר טוענת שאפשר להיות אופטימיים. יש אנשים רבים עם היפוטוניה וגמישות יתר שמתפקדים יוצא מן הכלל. צריך רק לזכור שהיפוטוניה עלולה לבוא בתוך בעיה אחרת ולכן היא מחייבת בירור. כשמתברר שאין בעיה נויירולוגית מוחית או של עמוד שידרה אז להיפוטוניה השפירה בהחלט יש טיפול.

 


"אפשר לשפר את התפקודים DCD -developmental coordination disable וחשוב לעשות זאת. כי הרבה ילדים היפוטוניים יש להם
ואלו ילדים שלרוב נמנעים מפעילות פיזית ומפתחים באופן משני חוסר ביטחון עצמי. " "חלק הילדים ההיפוטוניים מפתחים יכולת שפתית גבוהה מאוד כפיצוי על החולשה המוטורית." אומרת ורדי: " עם זאת חשוב לטפל בהיפוטוניה כי היא יוצרת לקויות תפקוד גדולות בעתיד ותסכולים רבים. הבעיה היא טונוס שרירים ומערכת השריר ניתנת לתרגול. בשיטת ורדי מחזקים את טונוס השרירים ומחברים את המערכת לכלל מערכות הקואורדינציה בגוף. מומלץ לגשת לאיש מקצוע שילמד זאת בצורה כיפית ונעימה."

תיאורי מקרים

כשדניאל היתה בת חמישה חודשים ניגשתי לשירלי ורדי שתציץ על הילדה. התינוקת שכבה על גבה מחייכת ולא מזיזה יד. ורדי בדקה את המפרקים, הגדירה את הילדה כהיפוטונית עם גמישות יתר והפעילה מעט לחץ על הזרועות. המשכתי בהפעלת התנגדות על הזרועות ובתוך שבוע החלה התינוקת שלי להניע ידיים. זו היתה הפעם הראשונה בה שמעתי על היפוטוניה ובהמשך נתקלתי בסיפורים נוספים רבים. בגיל שלוש עדיין התקשה שחר של לאה לעלות ולרדת במדרגות. הוא נזקק לתמיכה או יד.

 

במשך כל אותה שנה נהג להוריד רגל למדרגה ואז את השניה, עצר ורק אז המשיך, ידיו היו חלשות , כמעט לא דיבר, היו קריזות וצווחות כי הרבה דברים תסכלו אותו וצורפה לזה רגישות טקטילית. "למזלנו ביסודו הוא מופנם ורגוע לכן לרוב לא הפריע ליתר באי העולם רק לנו ולו." אומרת לאה ומתלוננת ש"עד היום לשבת איתו לאכול צהריים זה מתיש. הוא אוכל הכל, אבל באותו זמן אני יכולה לגמור לנקות את כל המטבח. היום הוא יושב יותר זקוף מילדים רבים שאני מכירה כי מגיל שלוש עבדנו עם פיזיוטרפיסטית, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת.

 

בפיזיוטרפיה עבדו איתו על מערכת ההצלבה, מערכת שיווי המשקל, קואורדינצית עין יד, תפיסה מרחבית –יכולת לתמרן. לדעת לזוז הצידה אם מישהו בא מולך. קלינאית עבדה איתו על שפה, אוצר מילים, תחביר. היא עבדה איתו על המשפטים – "אני רוצה את זה" - כדי שיוכל לעמוד על שלו ולהבהיר מה הוא רוצה. הקלינאית טענה שאין לילד בעיית היגוי ושהקושי שלו קשור לבעיה בהפקת השפה ולחולשה כללית ובאמת ההיגוי הסתדר מעצמו ברגע שהשפה הפכה לעשירה יותר. כיום בכיתה א הוא לומד מאוד לאט, לפעמים מדלג על הפסקה ונשאר ללמוד שיעור שוב."

 

ורדי טוענת כי ניתן להגדיר אופי היפוטוני של אדם שלוקח את החיים לאט, עושה דברים לאט. היא מציינת כי גם מבוגרים יכולים לשפר תיפקודים שמפריעים להם ונגרמים עקב היפוטוניה אולם השיפור חייב לעבור דרך תירגול פיזי.

אורנית ילדה תאומים ומהר מאוד הבחינה שהבן איטי הרבה יותר מהבת.
"כשנולד היה בפגיה כי בלע מים והפנים שלו נראו לא בסדר. תגובותיו היו איטיות. הבכי היה מוגזם, על כל דבר כאילו נכנס לדיכאון. תנועותיו היו איטית.


פניתי לטיפת חלב ולא ידעו לעזור לי. בשלב כלשהו הלכתי לרופאה ודרשתי טיפול. טענתי שלא ייתכן שהילד יהיה מתוסכל כל הזמן. הרופא הפנתה אותי למכון להתפתחות הילד וכתבה שהוא לא עושה מה שהוא אמור לעשות בגיל חצי שנה- לא זז, לא הניע את גופו. במכון אמרו לחכות עוד חודש וחצי עד שיזמינו אותי. לא הסכמתי לחכות חודש וחצי עם ילד בוכה ומתוסכל ואז פגשתי את שירלי ורדי שראתה את הילד שוכב בעגלה מבלי לעשות דבר. היא שמה לב אליו ואמרה שיש לילד בעיה שמחייבת טיפול כדי שלא ייכנס לאוטיזם. למחרת לקחתי טלפונים והלכתי למטפלת. עשינו את האבחון והתחלנו לעבוד. מהפעם הראשונה הילד התחיל להגיב ולנוע. כבר אחרי חודש היינו במקום אחר. היום בגיל שנתיים וחצי לילד יש קואורדינציה מצויינת ותנועה מהירה. יש לו עדיין בעיות – הוא לא יצא לגמרי מהקטע, אבל לא דומה למה שהיה."

ציונה: "עד גיל שמונה חודשים רני סבל נורא מעצירויות. אחת לשבוע היתה לו יציאה וניסינו לתת לו שזיפים ועגבניות וכל מני טיפות שהרופאים המליצו ודבר לא עזר. הוא התפתח באיחור, אבל התפתח. למשל רק בגיל שנה ועשרה חודשים התחיל ללכת." רני טורטר למומחי גסטרו ולרופאים פנימיים ועבר חוקנים רבים לפני שהגיעו לנויירולוג שעלה על כך שהבעיה נובעת מחולשת שרירים. מגיל עשרה חודשים הילד מטופל אצל פיזיוטרפיסטית בהתחלה התנגד מאוד, החלפת מטפל עזרה. "האחיזה שלו עדיין חלשה וכך חגורת הכתפיים. הוא מאוד שקט ומאוד מופנם. הגננות אוהבות אותו כי הוא שקט. הוא לא מתעמת עם ילדים. הבעיה תלווה אותו לכל החיים- תמיד יהיה עליו להיות מודע לתנועה ולחיזוק שרירים. צריך ללכת המון ולהתעמל המון".

ד"ר יעקב פריד, הומאופת, מציין כי לרוב הילדים מגיעים לטיפול הומאופתי בגלל בעיות מגוונות כמו למשל עצירות ו/או דלקות אזניים חוזרות ותוך כדי ראיון הוא מגלה סימפטומים פיזיים נוספים שמעלים חשד להיפוטוניה כמו למשל, גמישות מאוד גדולה של מפרקים, חולשת רצועת כתפיים, בעיה בהתרוממות על הידיים במצבי הזחילה, הליכה מאוחרת ללא הסבר פיזיולוגי, קושי בהחזקת עיפרון. "יש ילדים שנמנעים מלצייר כי אין להם כוח וטכניקה להחזיק עיפרון כמו שצריך".

ההורים ידווחו על ילד עצלן, ללא כוח לשחק ולהשתולל. אחרי ששוללים נושא של אנמיה (ספירת דם), חסר בויטמינים וכו. אחרי ששוללים גורמים תזונתיים (למרות שחלק מהם יהיו אנמיים, בטן רופפת, בעיות ספיגה) לעיתים נקבעת האבחנה כהיפוטוניה.

ד"ר יעקב פריד, משלב בין טיפול הומאופתי לתנועתי. "הטיפול ההומאופתי מחזק את הילד ופתאום הוא עושה קפיצה התפתחותית והתאבון נפתח, כי לילדים אלו לעיתים יש תאבון קטן מאוד. אחת הרמדיס הקלאסיות בילדים ותינוקות היא  calcarea carbonica- לרוב ניתנת כאב טיפוס קלאסי לילד היפוטוני. אלו ילדים שבעבר הייתה להם נטייה לרככת עצמות. ילדים שיש בהם רכות. חולשה בסיסית במהותם האנרגטית.


כשהם מקבלים את Calcarea carbonica מתחילה ברמה האנרגטית פעולת תיקון של הקלקול האנרגטי ואז כוחות המרפא מקבלים את ההזנה האנרגטית הנכונה."

ד"ר יעקב פריד רופא והומאופת קלאסי, חשוב לו הדיוק בבחירת הרמדי. הוא מזהיר הורים ממתן תרופות הומאופתיות משולבות (הומאופתיה מודרנית שניתן לקנות בבתי מרקחת ללא מרשם לטיפול בהתקררויות, כאבי שיניים ושאר תחלואים): "הקומפלקסים מפציצים את הילד באנרגיות מוטעות, שמבחינתי גורמות לו נזק רוחני הגדול לפעמים מנזק פיזי שתרופות רגילות יכולות לעשות." הוא מספר על עידן שהגיע אליו עם בעיה במוטוריקה גסה, בעיית תיפקוד בכתיבה והברגה –"כל מה שצריך לעשות עם אצבעות היה בלתי אפשרי בשבילו וגם אכל מאוד מעט. הוא נדחה ממזונות רבים וממוצקים מסוימים שהיה לו קשה ללעוס. גם מרקם האוכל היה בעייתי וכל עניין האכילה היה בעייתי.


עידן טופל על ידי מרפאה בעיסוק והומאופתיה. אובחן שיפור באכילה ובחיוניות. מגוון המזונות שאכל הורחב וגם יכולתו לאכול מזונות קשים. הטיפול בילדים אלו הוא ארוך כי צריכה לבוא התחזקות כללית של המערכת. אם ההורים מבינים שהשילוב חיוני הם מרוויחים."

רפואה סינית והיפוטוניה

רויטל לב ארי, מומחית לטיפול בתינוקות וילדים ברפואה סינית, מצוות מדיטף מסבירה, כי האבחנה הראשונית שעושים אצל כל ילד היא בין עודף לחוסר. היפוטוניה באופן מובהק היא מצב של חוסר- כלומר נובעת מחולשה. מה יכול להיות מקור לחולשה? החולשה יכולה להגיע מחולשה של האם במהלך ההריון. בגלל החולשה לא מגיעה מספיק אנרגיה לתינוק. לעיתים גורמים לכך בעיות בלידה. חומרים כמו אפידורל, פיטוצין ואחרים, מאוד מפזרים את האנרגיה של התינוק ויש כאלו שזה עלול להיות מאוד משמעותי עבורם, התערבות מכשירנית,לידה ארוכה או כל טראומה עלולות לגרום להיפוטוניה.


 

לפי הרפואה הסינית כל רקמת השריר שייכת לטחול, לאלמנט האדמה ואילו הגידים והרצועות שייכים לאלמנט העץ- המקום בו מתחילה התנועה. ההיפוטוניה מוגדרת כחולשת צ´י של הטחול ותלווה לרוב גם בחוסר תאבון, או עיכול לא טוב, חוסר רצון להתקדם לאוכל מוצק או בררנות גדולה באוכל ויציאות רכות רבות במשך היום. המגע ברקמות יהיה מאוד רך, כמעט ספוגי. מטרת הטיפול תהיה לחזק את הטחול ואת אלמנט האדמה. טיפול במוקסה- חימום נקודות בעזרת צמחים דחוסים בצורת סיגר, לרוב מאוד יעיל. מחממים נקודות שמחזקות את השריר, גידים ורצועות. הבעיה השניה הנפוצה היא של חוסר דם בכבד שעלולה גם לגרום להיפוטוניה ואז הילד עלול להיות חיוור, ייתכן והאם היתה אנמית בהריון או שהיא עדיין אנמית- יכול להיות שילוב של השניים: חולשה של הטחול שגורמת למערכת העיכול שלא לייצר מספיק אנרגיה. הטיפול יהיה מאוד מחזק והעבודה תהיה בדיקור, במוקסה ומגיל מסויים בצמחים וכמובן בתירגולים פיזיים. אני ממליצה לרוב לתרגל את חוזק הילד בבייבי יוגה או בכל שיטה תנועתית מתאימה.

 

בשאלות נוספות אתם מוזמנים להתקשר – 09-7429549