ד”ר פריד
החזרים מכל חברות הביטוח
הגעה עם waze

קשב וריכוז


ש. מספרת על הטיפול בבנה:

 

לראשונה שמענו על הומיאופתיה מחברה. היינו הורים צעירים ובננו הבכור ע. עמד לסיים את כיתה ה': ילד מקסים וקטנטן שאובחן כבר בכיתה ג' כבעל לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז.

בבית הספר התקשה להיות מרוכז בשיעור, הפריע לעצמו ולחבריו והדרך ה"מקובלת" הייתה לאפשר לו לבלות  מחוץ לכיתה. בתחילת כיתה ד', החלטנו לנסות טיפול ברטאלין. הרטאלין הפך אותו מילד שמח וחייכן למכונס בעצמו, חסר עניין חברתי ובעיקר עצוב. בהמשך, חווה ע' אירוע מפחיד של הזיות שלאחריו החלטנו שעלינו לחפש פתרונות אחרים שאינם כוללים רטאלין.

ע' טופל באומנויות, התאמן בקרטה, ביקר אצל פסיכולוג, קיבל שיעורי "הוראה מתקנת", רכב על סוסים, ניגן על גיטרה וחליל ועוד. כל אלו לא הצליחו להשקיט את נפשו הסוערת. 

בכיתה ו' הגענו לד"ר פריד חרדים לבננו, חלוקים בדעותינו לגבי הטיפול, וחסרי כל ידע והבנה בתחום ההומאופתי.

 

שלושה שבועות לאחר תחילת הטיפול התקשרה המחנכת לספר בהתרגשות על השינוי הטוב שחל בהתנהגות של ע. בכיתה. במקביל ל"רגיעה" שחשנו בה גם בבית, התחיל ע. לגלות עניין רב במוסיקה, בנגינה בפסנתר ובהלחנה ואנחנו הרגשנו שמשהו עמוק בתוכו ניפתח.

 

השנים עברו וע' שהגיע לתיכון צעד לקראת בחינות הבגרות. המורים שלו ניסו לשכנע אותו ואותנו שייקח טיפול תרופתי לטובת ציוני הבגרות, ואנחנו ששוב היינו חלוקים בדעותינו בנושא, זוכרים היטב את העמדה הנחרצת שלך שהביעה התנגדות. בסופו של דבר, הכריע ע' שסרב לקחת כל טיפול תרופתי שעושה לו "לא טוב" וסיים את כל בחינות הבגרות "בהצלחה", גם אם לא "בהצטיינות".

 

עברנו שנים ארוכות ומורכבות ביחד, ובכל השנים הללו ליווית את ע. ואותנו כהומאופת וכרופא.אנחנו מאמינים שהטיפול שינה את מסלול חייו: עזר לו ל"קלף" מעליו קליפות שהיו מיותרות ולפגוש את עצמו. הטיפול סייע לו להתמודד עם הלקויות שלו  ועזר לו להתפתח כאדם בוגר.

 

היום, שמונה שנים אחרי פגישתנו הראשונה, ע. שלנו בן 18, חניך בקורס טיס לאחר שעבר בהצלחה את כל המבדקים לקורס.

ואנחנו מודים לך על הכל: על דרכך המיוחדת, מסירותך ובעיקר על האמונה בע'.